עבודות בנייה או עבודה בעיניים?

​

בית המשפט המחוזי בלוד דן לאחרונה בתביעה בסך 4,921,143 ₪ שהוגשה בגין נזקים שנגרמו לתובעים בעקבות עבודות בנייה שבוצעו בביתם. התובעים, אשר מתגוררים בבית פרטי בן 7 מפלסים, טענו, כי שכרו את שירותיו של הנתבע לביצוע עבודות איטום בגג ביתם, עקב נזילה ורטיבות.

​

התובעים טענו, כי הנתבע התבקש לבצע תיקון נקודתי – איטום בגג המחסן הנמצא באגף הצפוני מחוץ למבנה, ובתקרת אגף הסלון בצד המערבי, אך במהלך העבודה אבחן ליקויים שונים, ושכנע את התובעים לבצע תיקון מקיף, הכולל הסרת גג רעפים, בטענה "שאינם מתאימים לאקלים", והתקנת מערכת אטימה לגג ולקירות הבית.

​

התובעים טענו עוד, כי לאחר שכל הרעפים הוסרו מהגג, חדרו לבית מי גשמים. עוד טענו כי הנתבע העתיק 9 יחידות חיצוניות של מזגנים שהיו מותקנות בגומחה בקירות הגג העליון, בטענה ש"מי גשמים מחלחלים באזור זה", ובמקום בו הייתה הגומחה יצק קוביית בטון במשקל 40 טון, ללא כל סיבה הנדסית, ובכך פגע ביציבות המבנה.

​

לשיטת התובעים, יציקה זו הובילה לחסימת צנרת המזגנים, והשבתת פעולת מערכת המיזוג.  עוד נטען כי פעולות הבנייה הרשלניות שביצע התובע גרמו גם לחדירת מים מתוך קירות הבית, ואף שהנתבע חיבל בקירות הבית החיצוניים ובגבס שבבסיס החלונות הקדמיים והצדדיים בבית.

​

התובעים הוסיפו וטענו, כי הנתבע הציג את עצמו כמהנדס לגגות ולבנייה וכחבר בהתאחדות קבלני השיפוצים בישראל, כמי שביצע עבודות בנייה בעבור בכירים במדינה, לרבות ראש הממשלה בנימין נתניהו וחברת הכנסת אביגדור ליברמן, טענות אשר התבררו בהמשך ככוזבות. התובעים אף טענו כי הנתבע העמיד בפניהם מצג שווא לפיו אוליגרך מחו"ל מתעניין ברכישת הבית באם יבוצעו התיקונים, אך לימים התברר כי אותו "האוליגרך" הוא דודה של רעייתו של הנתבע, או אז הבינו התובעים כי נפלו קורבן לתרמית.

הנתבע טען, כי התובעים פנו אליו וסוכם, כי יתקן עבורם את גג הבית, לרבות איטום שני גגות שטוחים מעל גג המחסן הנמצא באגף הצפוני ובחלק מתקרת הסלון, תיקון מרזבים ליד המטבח, תוספת פח למסגרת המחסן ואיטום חלונות תקרה מעל המטבח, ובהמשך התובעים החליטו לבצע שיפוצים נוספים של הגג ושל קירות הבית החיצוניים. הנתבע הוסיף וטען שהנתבעים סירבו לשלם עבור השלמת העבודה ונותרו חייבים לו 700,000 ₪ והוסיף עוד שורה ארוכה של טענות שבהן הוא מכחיש את המיוחס לו.

בית המשפט התרשם, כי הנתבע אכן בעל תואר מהנדס מחו"ל, רשום כחבר בהתאחדות קבלני השיפוצים, בעל מלאכה בגגנות, ואף קבע שהתובעים אכן ביקשו מהנתבע להרחיב את היקף השיפוצים בביתם. יחד עם זאת, בית המשפט קיבל את עמדת המומחה שמונה מטעם בית המשפט, אשר סבר כי עבודות החיפוי והסרת גג הרעפים נעשו בוצעו ברשלנות, ונפלו בהן פגמים שנבעו מביצוע לקוי. בית המשפט קבע, כי התיקונים שביצע הנתבע אינם אלא "תוספת טלאי על טלאי", הנובעים מכשלים מהותיים בביצוע העבודות, והתובעים זכאים לרמת גימור גבוהה בהרבה. על כן, בית המשפט החליט שהעבודות שביצע הנתבע אינן תואמות להתחייבותו, והפתרון המתאים בנסיבות העניין הוא השבת המצב לקדמותו. לפיכך, קבע בית המשפט כי על הנתבע להחזיר לתובעים את הכספים ששילמו.

באשר לטענת התובעים בדבר ליקויי רטיבות, בית המשפט קיבל את דעת המומחה מטעמו, שסבר שהנתבע לא ביצע תיקון בקורות המסד הבאים במגע עם הקרקע, ולכן חדירת מים משם אינה באחריותו. כמו כן, קבע בית המשפט שהנתבע לא נשכר לבצע תיקון בפתחים שבקומת הכניסה, ולכן אחראי רק על ליקויי הרטיבות אותם היה אמור לתקן. באשר לטענת התובעים בדבר עבודות הבטון, קבע בית המשפט כי גרסת הנתבע מופרכת. הנתבע הודה בכספים ששולמו לו, לא הציג הזמנות עבודה המתעדות קבלת סכומים כדי להוכיח שאלו שולמו לו לצורך רכישת בטון בלבד, וניתן ללמוד מתכתובות טקסט ומשיחות מוקלטות שצורפו, כי הנתבע "קושר" את עצמו לביצוע עבודות הבטון לגביהן טען כי אלו בוצעו על ידי עובדים מטעם התובעים. בית המשפט אף נדרש להכריע בשאלה, האם הנתבע השיב לתובעים את הכספים לאחר ש"משך" את ידו מעבודות הבטון, והכריע כי גרסה זו לא מתיישבת, בין היתר, עם הודעת טקסט ששלחת לתובעת ובה כתב "מחר אנחנו אצלך עם הבטון", הודעה שנשלחה 5 ימים לאחר שלכאורה החזיר את הכספים לתובעים.

באשר ליציקת קוביית הבטון על הגג, מומחה בית המשפט חווה את דעתו, כי לא היה צורך הנדסי ביציקת גוש בטון בגג בית התובעים, ועל כן יש לפרקו ולפנותו מהמקום. בית המשפט ציטט את דברי המומחה אשר הסביר, כי הצבת גוש בטון במשקל 20 טון מעל יחידת דיור צמודת קרקע זה דבר "לא מקובל ולא סביר", ואף שנדרש היתר בנייה כדי לעשות כן. על כן, בית המשפט קבע כי על הנתבע לשאת בהוצאות עבור הסרת הקובייה.

סופו של דבר - בית המשפט פסק לזכות התובעים סך של 323,300 ₪ בתוספת מע"מ עבור השבת המצב לקדמותו, סך של 2,188,560 ₪ עבור השבת התשלומים ששולמו, סך של 50,000 ₪ בגין עוגמת נפש וכן בהוצאות התובעים בסך 25,000 ₪.

מקרה זה מאפיין מקרים רבים שבהם עבודות קבלניות מתבצעות ללא ליווי מקצועי הולם, ללא הסכמים ברורים בכתב, ללא ביטוחים מתאימים ולמרבה הצער, מקרים מעין אלה שמתפרסמים מכתימים ענף שלם שרובו הפנים את החשיבות הרבה של השילוב – מקצועיות, הגינות ורשת בטחון.

​