פרויקטים רבים של התחדשות עירונית מבוססים על הריסת המבנה הקיים והקמת בניין חדש, משודרג, בטיחותי ורחב ממדים. בין אם מדובר על מסלולי פינוי-בינוי ובין אם על התחדשות עירונית לפי תמ"א 38/2 (הריסה ובנייה מחדש), המודל הוא בעל קווים זהים.

לאחר חתימה על חוזה ו"יציאה לדרך", הדיירים מפנים את דירותיהם למגורים זמניים בשכירות. המבנה הקיים נהרס, בניין חדש נבנה במקומו והדיירים שבים לדירותיהם החדשות.

בכתבה הקצרה הבאה נעסוק בהיבט חשוב בפרויקטים אלה ברמת הביטוח והוא האחריות לביטוח הדירות בתקופת הביניים שבין פינוי הדיירים למועד ההריסה. זוהי נקודה מהותית שכן, כפי שנסביר מיד, הפוליסה המרכזית של הפרויקט – ביטוח עבודות קבלניות – מגנה על הרכוש רק מיום ההריסה. בתקופת הביניים שבין הפינוי לתחילת עבודות ההריסה, הפוליסה הקבלנית לא מספקת מענה ביטוחי, ולעניין זה יכולות להיות השלכות דרמטיות.