אולי הדבר ישמע לך מפתיע אבל מסתבר שמושגי החוק והתקנות בישראל שונים מהמושגים הרווחים בענף הבניה. ולא מדובר על מונחים מקצועיים כמו – 'שטיכמוס', 'שנוגריס' או 'טפּלֶה' שיש להם תרגום מאד ברור בעברית, אלא על מונחים והגדרות עיסוק שיש להן משמעות משפטית.
כך למשל החוק אינו מכיר את המושג 'קבלן מפתח'. ההתייחסות היחידה בחוק מבחינה פלילית ונזיקית הינה כלפי "מבצע הבניה". וכך, על פי החוק בישראל האחריות באתר בניה מוטלת בעיקרה על שני גורמים: "מבצע הבניה" ו"מנהל העבודה".
ועדיין קיימת כאן עמימות שיש להבהיר:
חלק מהתקנות מטילות אחריות בנושאים מסויימים על מנהל העבודה וחלק מהתקנות מטילות אחריות בנושאים אחרים על מבצע הבניה. בעוד כולנו יודעים מי הוא מנהל העבודה, הגדרת מבצע הבניה נשארת מעורפלת, מאחר ותחת הגדרת תפקיד זה יכולים להיות היזם או מזמין העבודה או קבלן ראשי שמונה בכתב ע"י מזמין העבודה/יזם ונתן את אישורו לכך בכתב.
ראו הרחבה בפרק: שרשרת האחריות לבטיחות:
חוקים ותקנות רלוונטיים. מסתבר שיש לחוק כמה פרשנויות שכדאי לדעת
Add a Title
Add a Title
ספרות מקצועית - פק"ל חובה לעוסקים בענף הבנייההדוגמא שלמעלה ממחישה כמה החוקים והתקנות סבוכים ולעיתים עמומים לכן כל אחד מהעוסקים בענף חייב שיהיו בידיו דרישות החוק הרלבנטיות לתחום הבנייה.מדובר בספרות מקצועית שניתן לרכוש במחיר זניח ביותר (מהמוסד לבטיחות וגהות).ושערכה לא יסולא בפז. אנו ממליצים כי כל אחד מהעוסקים בענף יחזיק ברשותו ויקרא לפחות את המקורות הבאים:
פקודת הבטיחות בעבודה
תקנות הבטיחות בעבודת בנייה
תקנות הבטיחות - ציוד מגן אישי
חוק ארגון הפיקוח על העבודה
תקנות ארגון הפיקוח -ממוני בטיחות
תקנות ארגון הפיקוח - הדרכת עובדים
ובנוסף מגוון תקנות יחודיות לענף כגון:
תקנות הבטיחות לעבודה בגובה
תקנות החשמל - וכדומה....
