להצעת מחיר
המותאמת עבורך
מאסר בפועל למהנדס בגין גרימת מוות ברשלנות
מאת: מירי לבהר , סמנכ"לית, איציק סימון -הסוכנות המובילה לביטוחי בניה
רשלנות מהנדסים ומתכננים עלולה לגרום לא רק למוות של עובדים באתר בנייה, אלא גם לפגיעה באנשים מן היישוב המגיעים למקום לאחר מכן.
זהו לדוגמה סיפורו הטראגי של ליל חתונה מר ביבנה, כאשר בשיא המסיבה קרס מתקן התאורה המרכזי שבאולם האירועים. גורם בכך למותה של אחת החוגגות, ולפציעתם של לא פחות מ-17 אורחים נוספים. האירוע "זכה" מטבע הדברים לחשיפה תקשורתית רחבה, והוליד (לאחר חקירה) חמישה כתבי אישום שהוגשו כנגד:
-
מנהל התאורה באולם אשר התקין את מתקן התאורה ללא כל ניסיון מקצועי בתחום.
-
פועל שעסק בהתקנתו של המתקן שקרס.
-
מהנדס הקונסטרוקציה אשר חתם על אישור הבטיחות.
-
שניים מבעלי המקום.
בית המשפט השלום ברחובות נתן בחודשים מאי-יוני את גזרי הדין כנגד החמישה, ובמסגרתם הוטלו על האחראים עונשים כבדים. כולל מאסר בפועל של 10 חודשים מאחורי סורג ובריח שנגזרו על המהנדס, בגין הרשעתו בעבירות של גרימת מוות ברשלנות (סעיף 304 לחוק העונשין, התשל"ז-1977) וגרימת חבלה ברשלנות (סעיף 341 לחוק).
מקור הרשלנות של המהנדס
בית המשפט הרשיע את המהנדס מכוח אחריותו כמהנדס קונסטרוקציה, אשר סיפק את אישור הבטיחות על מכלול מתקני התאורה באולם, לרבות המתקן אשר קרס. בהכרעת הדין נקבע כי המהנדס "סטה סטייה גבוהה מנורמת ההתנהגות הנדרשת ממהנדס קונסטרוקציה" (ת"פ 35202-10-16).
הסטייה באה לידי ביטוי בכך שהנאשם, אשר לא ערך בדיקה ראויה למתקן הספציפי, חתם על אישור לפיו לא נשקפת סכנה ממתקני התאורה. נמצא כי הוא לא ציין באופן מפורש שהאישור לא כלל את המתקן המרכזי ו/או את החלקים הדינמיים שלו. כמו כן, המהנדס לא התריע על הצורך בבדיקה של בודק מוסמך ו/או בדיקה של מהנדס מכונות.
בית המשפט אף מתח ביקורת על גרסאותיו של המהנדס בקשר למעורבותו באירוע, ועל כך שהאחרון מסר לא פחות משש גרסאות במועדים שונים.
"אלמלא סטה מנורמת ההתנהגות הראויה, לא היה ניתן אישור למתקן וממילא המתקן לא היה מופעל, לא היה קורס ולא היה מוביל למות המנוחה ולחבלתם של 17 אנשים נוספים", נכתב בגזר הדין.
בית המשפט סקר את מתחם הענישה הנהוג בישראל לגבי אירועים מסוג זה של גרימת מוות ברשלנות. צוין כי למרות שעד לאחרונה לא היה נהוג לגזור בנקל מאסר בפועל בתיקים מסוג זה, הרי שבשנים האחרונות חל שינוי מסוים במדיניות הענישה.
שינוי אשר מטרתו להביא לידי ביטוי את הצורך בהצבתו של רף ענישה הולם לגבי עבירות שגרמו לקטילת חיי אדם ו/או פגיעה בגופם. זאת, גם כאשר הנאשמים הינם אנשי מקצוע נורמטיביים נעדרי כל עבר פלילי.
"קיים צורך להתוות מדיניות ענישה שיש בה לא רק ביטוי לנסיבות האישיות של הנאשמים אלא גם למכלול האינטרס הציבורי, כפי שבא לידי ביטוי בעיקרון ההלימה שבחוק העונשין", נכתב בגזר הדין.
המרחק הקצר לעתים בין רשלנות לגרימת מוות ברשלנות
גזר הדין הינו דוגמה נוספת לכך שהקפדה על בטיחות בענף הבנייה איננה נוגעת אך ורק לעבודות בפועל, אלא גם לשימוש שייעשה בבניין ובמתחם על מתקניו השונים ביום שאחרי המסירה. אחריות מתכננים (כדוגמת מהנדסים, אדריכלים והנדסאים) לא תמה עם סיום העבודות, ויכולה "ללוות" אותם גם שנים רבות קדימה. כמו כן, ניתן לראות בבירור כי המרחק בין רשלנות לבין גרימת מוות ברשלנות, ומכאן לכדי מאסר בפועל, איננו בהכרח רב.
האם ביטוח חבות מוצר יכול לסייע?
לאחר שהצגנו את המשמעות כלפי המהנדס המתכנן, ניגע בקצרה באחריות שיכולה להיות לקבלן המבצע, החשוף אף הוא לכתבי אישום פליליים במקרים מסוג זה.
ליתר דיוק, האם הקבלן יכול לרכוש מבעוד מועד כיסוי ביטוחי אשר יסייע לו להתמודד עם הליכים פליליים. מקל וחומר כאשר הוצאות ההגנה המשפטיות בכתבי אישום כה דרמטיים יכולות להיות גבוהות במיוחד.
התשובה נעוצה ברכישה של פוליסת חבות מוצר בגבולות אחריות הולמים. פוליסת חבות מוצר, כאשר היא נרכשת במקצועיות ובמיומנות, כוללת הרחבות שונות הנוגעות בין היתר למקרים כגון פגיעות אישיות (Personal Injury) והוצאות הגנה בהליכים מנהליים ו/או פליליים.
שימו לב כי פוליסת חבות מוצר מבוססת על "מועד הגשת התביעה" (Claims Made). קרי, על מנת שהפוליסה תהיה תקפה ותספק את הכיסוי הביטוחי הדרוש, עליה להיות בתוקף הן במועד המסירה של הבניין, והן במועד האירוע (התאונה). נציין שככל שמדובר בפוליסת חבות מוצר הנרכשת על ידי מתכנן (כדוגמת מהנדס), מועד האירוע איננו בהכרח רגע התאונה בפועל, אלא מועד התכנון/האישור. אם נחזור לגזר הדין אותו סקרנו לעיל, אם למהנדס היה ביטוח חבות מוצר, תוקפו של הביטוח היה תלוי ברכישתו טרם אושר מתקן התאורה, ולא ברגע נפילתו בחתונה.
