כשל הממ"דים ב-7 לאוקטובר : לקחים ומסקנות ל עתיד
Jan 29, 2024
מאת : איציק סימון
מלחמת חרבות ברזל הציפה שאלות רבות לגבי עמידות מרחבים מוגנים דירתיים (ממ"דים) כנגד איומים שאינם תלולי מסלול (כמו רקטות או פצצות מרגמה). בעיקר בשל הפשיטות הרגליות ב-7 לאוקטובר עם הגעת המחבלים עד לדלתות הבתים והממ"דים ביישובי העוטף וערי הדרום.
האם הממ"ד באמת מספק הגנה ראויה כנגד איומים כמו ירי קל, לבנות חבלה, שריפות, עשן ואפילו ירי נ"ט? עד כמה הממ"דים מתאימים לזמני שהות משמעותיים?
על מנת לברר מעט את הנושא נפגשנו לשיחה קצרה עם ד"ר בני ברוש, מומחה למיגון ומרצה להנדסת מבנים במחלקה להנדסה אזרחית באוניברסיטת אריאל ובעברו מנהל אגף הבניין במכון התקנים הישראלי. ד"ר ברוש עוסק בתחום רבות ואף ביקר ביישובי העוטף מתוך מטרה ללמוד, לנתח ולהפיק לקחים בהיבט של תפקוד של הממ"ד בתרחישים התקדימיים. כולל ניסוח המלצות על לקחים אפשריים וגיבוש הצעות לצעדים אופרטיביים שיהיו גם ברי השגה וגם ברי ביצוע.
הממ"דים כחדר ביטחון
בראש ובראשונה ד"ר ברוש מדגיש שנושא הממ"דים "נקלע" לאירועי ה- 7 לאוקטובר מאחר שאנשים ראו בהם חדרי ביטחון. "הריצה לממ"ד הייתה קודם כל בעקבות האזעקות", הוא מסביר, "מהר מאד התברר שהטילים והרקטות הם לא האיום המרכזי. חלק גדול מהאוכלוסייה מצא את עצמו מתגונן במרחבים המוגנים בעת החדירה הקרקעית. אנשים התבצרו בממ"דים ובמקרים מסוימים שהו בהם עשרות שעות".
עד כה, כאשר האיומים שהיו לפתחנו היו קונבנציונאליים בלבד ולא בלתי-קונבנציונאליים (מאז מלחמת המפרץ הראשונה), ובמרבית חלקי הארץ הם היו בהיקף מוגבל, רוב האוכלוסייה לא חוותה צורך לשהייה ארוכה מאוד במרחבים המוגנים (למעט שינה).
"אחת המסקנות המובהקות והבולטות שיש לנו לגבי ממ"דים אחרי ה-7 לאוקטובר", אומר ד"ר ברוש, "הוא הצורך להתאים אותם לשהות ארוכה הרבה יותר. חשוב לדעת שניתן לעשות את זה בנקל גם על בסיס התקנות, התקנים והמפרטים הקיימים והמאושרים בתחומי המיגון האזרחי".
עמידות ממ"ד נגד ירי נשק קל תלויה בסוג הדלת שלו, כאשר יש שני סוגים של דלתות - רגילות ו"מוגברות". רק הדלתות המוגברות, שהן עבות יותר, יספקו הגנה מפני ירי נשק קל בהתאם לסוגו.
הדלתות ה"מוגברות" קיימות בשוק מזה כעשור ונועדו לאיומים קונבנציונאליים עם הדף ורסיסים, אך רוב הממ"דים לא מאובזרים בהן. במקרים רבים ביישובי העוטף הכדורים חדרו ממ"דים עם דלתות קלות רגילות וגרמו לפגיעות חמורות לשוהים בתוכם.
האם הממ"דים מוגנים מירי נשק קל?
"הגעתי בסמוך לפרוץ המלחמה לסיור ביישובי העוטף שאותו לא אשכח לעולם", אומר ד"ר ברוש, "נחשפנו למקרים בהם המחבלים הציתו את הבית מתוך כוונה לגרום להרג ולנזק לרכוש, ולא אחת ראינו עדויות לניסיונות לפרוץ את הממ"ד באמצעות מטעני נפץ ובעיקר לבנות חבלה".
האש בד"כ לא חדרה לתוך הממ"ד כאשר הדלתות נותרו סגורות, אם כי העשן, שהוא מסוכן בפני עצמו, חדר לעיתים. ייתכן שדרך צינורות אוורור פתוחים. חדירת העשן הובילה בסיטואציות מסוימות להימלטות מהחלון ולחשיפה למחבלים במרחב הפתוח.
"מצאנו שגומי אטימה שרד באופן חלקי אפילו אש ישירה, במקרה שהדלת הייתה פתוחה וחשופה לה. כאשר הדלת הייתה סגורה וכל שכן אטומה, הגומי סייע מאוד במניעת כניסת העשן. כיוון שפעמים רבות ישנה מבואת כניסה חיצונית לממ"ד, לפעמים בשל קירות הגנה המחויבים בחוק, היקף הריהוט והאביזרים הסמוכים לדלת הינו דל וכך לא היה לאש במה להיאחז בסמוך לדלת הממ"ד. יש בכוחן של מערכות האוורור והסינון למנוע כניסת עשן מתוך הדירה, כפי שהתרחש בהתקפה הקרקעית. כך גם המערכות הללו מסייעות לצמצם חדירת עשן בשל מנגנון פעולה שכולל יצירת לחץ חיובי בחדר. מערכות האוורור והסינון עשויות לסייע באופן כללי בריענון האוויר ובהפחתת עומס החום".
עמידות ממ"ד מפני שריפה והצתות
הממ"דים ביישובי העוטף והערים בנגב המערבי הוכיחו עמידות ביחס לאיומים שהתדפקו על פתחם. מצד שני, יש הרבה לאן להשתפר וד"ר ברוש מציין מספר נקודות שכדאי לשקול מכאן והלאה:
· התקנת חדר "רטוב" הכולל כיור, שירותים ומקלחת: ממ"דים לשהייה ארוכה –אירועי ה-7 לאוקטובר הדגישו את הצורך במציאת פתרונות של ממ"דים לשהייה ארוכה. ד"ר ברוש סבור שממ"דים צריכים לכלול יחידה רטובה של שירותים, כיור ואפילו מקלחת. הוא לא היחיד, אגב, ולאחרונה הוגשה הצעת חוק בנושא.
· נעילת ממ"דים – אפשרות לנעילת דלת ובפרט מבפנים קיימת ממילא ברוב הדלתות של דירות בישראל. נעילת דלת הממ"ד עשויה למנוע פריצה ידנית או מכנית. זהו פתרון שניתן ליישם בקלות יחסית משום שהתוספת בפיתוח הנדרש איננה גדולה. ד"ר ברוש מדגיש שצריך לוודא שהתקן הנעילה לא יפגע באטימות הדלת ולא יהיה כזה שעלול להתנתק מהדלת ולהיות מוטח לפנים החדר תחת הדף ברמה גבוהה. בפשיטה הקרקעית תושבים רבים בעוטף נאלצו לאחוז בידית ונעילה הייתה בהחלט יכולה לסייע. בפרט כשהאחיזה בידית הייתה כרוכה בחשיפה לירי נשק קל שחודר דלת פח שאיננה "מוגברת".
· תקשורת אינטרנטית – ממ"דים רבים סובלים מבעיות קליטה ותקשורת בשל קירות הבטון המזויין. קיימים פתרונות פשוטים יחסית לבעיה הזו כמו חיבורים קוויים או מגברים שיש לשקול התקנתם.
· דלתות "מוגברות" – אם יוחלט שאיום בירי נשק קל יצטרף לאיומים האחרים בהם הממ"ד נדרש לעמוד, דלתות מוגברות שהפיתוח שלהן הושלם הן אלמנט שיש לקדמו ואף לשפרו. דלת מוגברת נותנת הגנה כנגד נשק קל ולעיתים אפילו כנגד אמצעי חבלה ונפץ.
· תחזוקה שוטפת – ממ"דים רבים בישראל לא מתוחזקים כיאות. לעיתים הדלת לא נסגרת או נסגרת בקושי למצב אטום, וכך גם חלון הפלדה. מומלץ להגביר את המודעות לנושא התחזוקה על בסיס גורמים מקצועיים ובכל אופן להקפיד על בדיקת תקינות של מוצרי המסגרות לפני מסירת הדירות. רבים מאלו שערכו שיפוצים ו"חיבלו" בתקינות וברמת המיגון של הממ"ד ורכיביו, מכים היום על חטא, ונדרשים למאמצים להחזרת הממ"ד לכשירותו – מה שלא תמיד אפשרי.
בדיקות ואישורי תקינות תקופתיות – בשלב קבלת טופס 4 למבנה מתבצעת בדיקת תקינות הממ"ד ואביזריו ע"י הג"א, והאישור של הג"א מהווה תנאי לאכלוס. לאור אירועי ה-7 לאוקטובר, נראה שביצוע בדיקה תקופתית, תיקון רג'קטים וקבלת אישור תקינות אחת למס' שנים- הינה מתחייבת כאחד מהלקחים. במעמד זה ניתן יהיה לשקול החלפת דלת קלה לדלת מוגברת, החלפת גומיות וכיו"ב. ראו את טופס דו"ח תקינות הממ"ד לצורך קבלת טופס-4, ממנו ניתן ללמוד על חלק מהבדיקות הנחוצות -קישור
נקודות לשיפור וחשיבה לעתיד
לסיכום,
אירועי ה-7 לאוקטובר מחייבים להרחיב את הדיון על היבטים לגבי הממ"דים בישראל והפיכתם למרחבי הגנה עוצמתיים ואפקטיביים הרבה יותר. ד"ר ברוש מדגיש שעלינו לזכור שתשתית קיום המרחבים המוגנים בישראל כאמצעים שמגבירים את החוסן הלאומי, המשפחתי והאישי, ואף מאפשרים רציפות תפקודית של המשק, חשובים לחברה כולה ולא רק לפרטים בה.
מסמכים
