החשיבות בטיב ביטוח האחריות המקצועית: הכירו את מתכנן השלד שהתרשל וישלם פיצויים בסך כ-3 מיליון שקלים
Sep 14, 2020
בית המשפט המחוזי בחיפה קיבל לאחרונה (יוני 2020) פסק דין המהווה תמרור אזהרה בוהק לגבי החשיבות שמקופלת בטיבו של ביטוח אחריות מקצועית למהנדסים, הנדסאים ואדריכלים (ת"א 3071-07-16). נסקור בקצרה את סיפור המקרה, ונגזור מתוכו השלכות רלבנטיות לענייננו, לגבי המשמעות הדרמטית שעשויה להיות לביטוח אחריות מקצועית לעוסקים בתכנון.
פסק הדין מתחיל עם בני זוג שרכשו מגרש ביישוב קהילתי והתקשרו עם אנשי מקצוע שונים לפרויקט "בנה ביתך". כאשר התגלו במבנה ליקויי בנייה חמורים, הדבר הוביל להגשת תביעה נזיקית כנגד חברת ההנדסה שעסקה בתכנון הקונסטרוקציה, ומתכנן השלד מטעמה (שהוא נושא משרה בכיר בה).
הנתבעים ניסו להעלות טענות מן הגורן ומן היקב להעדר רשלנות. בנוסף הם ביקשו "לגלגל" מעליהם את האחריות על ידי שליחת הודעות צד ג' כנגד שורה של גורמים. החל ממפקח הבנייה והאדריכלית, דרך החשמלאי שביצע חציבות בנכס, וכלה אפילו בני הזוג עצמם (מכיוון שהם "מבצעי הבנייה" בהעדר קבלן מפתח).
בית המשפט דחה (כמעט) את כל טענותיהם של חברת הקונסטרוקציה ומתכנן השלד, ומצא כי הם חייבים בפיצויים משמעותיים לבני הזוג. פיצויים בסך כ-2.7 מיליון שקלים שמגלמים את עלויות הריסת המבנה הקיים ובניית בית חדש במקומו, כמו גם ראשי נזק נוספים שכללו פיצוי בגין דיור חלופי, אחסון הרהיטים בזמן הבנייה, אגרות, היטלים, עוגמת נפש ושכר טרחתם של המומחים שמסרו חוות דעתם להליך).
כיצד הגיע בית המשפט למסקנתו?
בית המשפט הגיע למסקנתו על בסיס חוות דעת של מומחה שמונה מטעמו, וכן על סמך הראיות שהוצגו, החקירות הנגדיות וההליך המשפטי המורכב שהתנהל בפניו במשך כ-4 שנים (מיולי 2016).
מבלי להיכנס לנבכי הרשלנות ההנדסית, נסביר כי רשלנותו של מתכנן השלד הייתה במספר מישורים ובעיקר נבעה מ:
אי ביצוע בדיקת קרקע.
תכנון כלונסאות קצרות מהנדרש.
חוסר ברזל ברצפת הסלון.
תכנון לקוי של קורות התמיכה בגג.
הנזקים היו כה גדולים, עד כי הוחלט שהפיצוי הראוי לבני הזוג לא יועיל רק ב"תיקון", אלא שאין מנוס מהריסת המבנה והקמתו מחדש.
מהפרט אל הכלל – החשיבות של טיב ביטוח אחריות מקצועית
פסק הדין מלמד אותנו מספר דגשים לגבי החשיבות הרבה שבקיומו של ביטוח אחריות מקצועית אשר נרכש בחוכמה, בתבונה ועם כיסויים איכותיים.
מבחינת הנתבעים – מתכנן השלד וחברת הקונסטרוקציה, שהם למעשה גוף אחד – אין ספק שסכום הפיצויים שנפסק כנגדם הוא גבוה ומשמעותי. זאת עוד מעבר להוצאות המשפטיות שהם נדרשו לשאת בהן לשם ניהול הליך משפטי מורכב ומסועף במשך למעלה מארבע שנים (שהתנהל בשתי ערכאות – בהתחלה בבית משפט שלום, ולאחר מכן, לאור הצמיחה בסכום הפיצוי, בבית המשפט המחוזי).
לא זו אף זו, בפסק הדין אין מעורבות של חברת ביטוח. מכאן ניתן להניח בסבירות גבוהה כי הנתבעים לא היו מבוטחים כיאות (שכן במידה שהייתה עומדת מאחוריהם חברת ביטוח, היא ככל הנראה הייתה נתבעת בנוסף אליהם כמבטחת). במילים אחרות, הנתבעים ייאלצו לשאת במלוא סכום הפיצויים הגבוה בעצמם, ללא כיסוי ביטוחי מאחוריהם.
יתירה מכך, התביעה הוגשה גם לא רק כנגד חברת הקונסטרוקציה שהינה חברה בע"מ, אלא גם ישירות כנגד מתכנן השלד באופן אישי. אפילו ללא צורך בהרמת מסך ההתאגדות המשפטי של החברה אלא מכוח היות מתכנן השלד גורם בכיר מאד בחברה, והדירקטור היחיד שלה.
מתכננים כדוגמת מתכנן השלד בפסק הדין הנ"ל, שהינו הנדסאי בהכשרתו והשכלתו, חשופים לתביעות שיכולות לטפס עד כדי סכומי עתק. בהעדר כיסוי ביטוח הולם מבחינת אחריות מקצועית, התביעות הללו עלולות לגרום לנזקים אישיים, הרס כלכלי, עוגמת נפש, פגיעה
(אנושה) בשם הטוב, הוצאות משפטיות ועוד.
יצוין גם כי ביטוח אחריות מקצועית הוא ביטוח שיש להחזיק בכל רגע נתון שכן זוהי פוליסה המבוססת על "מועד הגשת התביעה" (Claims Made). כלומר, על מנת שהביטוח יהיה תקף צריכים להתקיים שני תנאים מצטברים:
- למבוטח הייתה פוליסה תקפה במועד התכנון.
- למבוטח הייתה פוליסה תקפה במועד בו הוגשה התביעה.
טיב ביטוח אחריות מקצועית נגזר משימת דגש על כל תנאי הכיסוי, וצמצום מרבי של "החורים ברשת". זאת תוך התייחסות למכלול הסיכונים הרובצים לפתחו של המבוטח. כך גם יש לייצר איזון אופטימלי בין הכיסוי הרחב לפרמיה אטרקטיבית (בהתאם לשיקולים מסחריים, כמובן). על כן מצער לדעת כי מתכננים רבים אינם מדגישים את מלוא תשומת הלב הנדרשת לכך, ופונים לעריכת ביטוח אחריות מקצועית רק בכדי לעמוד בתנאי מכרזים (תוך ניסיון לחתור לעלות המינימאלית מבחינתם).
התביעה יכולה להיות מוגשת גם לאחר שנים
שימו לב כי ככל שמדובר על מתכננים, תביעות בגין רשלנות מקצועית יכולות להיות מוגשות גם שנים רבות לאחר שהפרויקט תוכנן וביצועו הושלם. מרוץ ההתיישנות מתחיל לרוץ עם מועד גילוי הליקוי ולא מועד הביצוע או התכנון. יש שהתביעה אפילו מוגשת לאחר שמשרד התכנון נסגר, ולעתים אף כנגד יורשיו של מתכנן שהלך לעולמו.
טיבו של ביטוח אחריות מקצועית נמדד בין השאר בגבולות אחריות מקסימליים, כיסויי Run-Off להגנה לאחר הפסקת פעילות ולמשך תקופה משמעותית, הרחבת תקופת גילוי במקרים של אי חידוש פוליסה על ידי חברת הביטוח, שמירה על רצף ביטוחי במעבר בין פוליסות ופרויקטים ועוד.
דגשים לגבי ביטוח אחריות מקצועית למתכננים
פוליסת אחריות מקצועית" ומועד הגשת התביעה"
פוליסה לביטוח אחריות מקצועית, בהיותם הנדסאים או מהנדסים או אדריכלים היא המענה היחיד שיכול להיות למפקח כנגד תביעות הטוענות לרשלנותו.
חשוב לדעת כי ביטוח אחריות מקצועית למפקחים (ובכלל) הוא פוליסה שהבסיס שלה הוא "מועד הגשת התביעה" (Claims Made). בכדי שהכיסוי יהיה תקף, חייבים להתקיים שני תנאים מצטברים:
המפקח היה בעל פוליסת אחריות מקצועית תקפה במועד האירוע.
המפקח היה בעל פוליסת אחריות מקצועית במועד בו הוגשה התביעה.
שימו לב כי מטרתה של פוליסת ביטוח אחריות מקצועית למפקחים איננה רק לסייע בכיסוי פיצויים אותם המפקח יידרש לשלם. הביטוח מעניק גם כיסוי עבור ההוצאות המשפטיות (בגבולות האחריות הקבועים בפוליסה*) של ניהול המשפט.
כאשר מתרחש באתר בנייה אירוע "בר-תביעה", סביר להניח שהתביעה תוגש כנגד כל הגורמים המעורבים. החל ממזמין העבודה ומבצע הבנייה, דרך קבלני המשנה, וכלה כמובן במתכננים, במפקחים, בצדדים שלישיים ועוד. למרות שייתכן שהתביעה תדחה כנגד חלק מהנתבעים, ניהול המשפט לכשעצמו דורש הוצאות כספיות לא מבוטלות.
גם מפקח בנייה שפעל במקצועיות יתרה, ושתפקודו היה לעילא ועילא, עלול להידרש להגן על עצמו בבית המשפט. משרדי עורכי הדין המייצגים מפקחי בנייה הינם משרדים בעלי מקצועיות מיוחדות אשר שכר טרחתם בהתאם. ללא פוליסה תקפה של ביטוח אחריות מקצועית למפקחים, ההוצאות המשפטיות תוצאנה מכיסו של הנתבע.
מסמכים
