אחריות בעלי בתים לתשתיות חשמל בבתים משותפים

כבוד השופטת קרן מרגולין פלדמן, הכריעה לטובת חברת החשמל תוך דחיית התביעה הנגדית. בפסק דינה, התמקדה השופטת במספר סוגיות מהותית.

הראשונה- האם התנהלות הנתבע בקשר עם גרימת הנזק היוותה רשלנות?

בסוגיה זו, נדרש בית המשפט לשאלת חובת הזהירות המוטלת על בעל דירה המבצע עבודות שיפוץ. בהקשר זה, קבע בית המשפט, כי חלה על בעל הדירה חובת זהירות מוגברת בעת ביצוע עבודות שיפוץ. בית המשפט התייחס לסעיף 46 לחוק משק החשמל, התשנ"ו-1996, המאפשר ביצוע עבודות התקנת מערכת חשמל בתוך מקרקעין פרטיים ומחייב קבלת הסכמה של בעל המקרקעין.

בית המשפט הבהיר, כי סעיף דומה לא היה קיים במועדים הרלוונטיים להקמת הבית המשותף, ולכן התקנת הכבלים במועד זה נעשתה כדין.

בחירתו של הנתבע לאשר חיתוך צינור העובר ברצפת הדירה מבלי לבחון שמא מדובר ברכוש של חברת החשמל העלול להינזק כתוצאה מחיתוך, מהווה התרשלות ברורה.

כמו כן, התייחסה השופטת להיבט הקנייני של תשתיות חשמל בדירות פרטיות. בהסתמך על סעיף 51 לחוק משק החשמל, התשנ״ו-1996, נקבע, כי גם אם הנתבע הוא הבעלים של הדירה, אין בכך כדי להקנות לו בעלות בכבלי ובמתקני החשמל שהועברו בדירתו על ידי חברת החשמל.

השופטת הדגישה, כי ״בשים לב להוראותיו של החוק, ממילא מצופה מכל אדם, ובמיוחד כזה שדירתו נבנתה לפני כניסתו לתוקף של חוק משק החשמל, וכזה אשר רכש את דירתו שנים לאחר הקמת הבית המשותף כי יימנע מגרימת נזק לרכושה של המתקינה״. משכך, נקבע, כי הנתבע יכול וצריך היה לצפות, כי מדובר בצנרת להובלת חשמל ומשלא פעל לבחינת מהות הצינור ומטרתו וגרם לנזק, התרשל כלפי התובעת.

השנייה- האם יש בסלילת כבלי ההזנה דרך צינור שהוטמן ברצפת דירת הנתבע משום רשלנות של חברת החשמל כלפי הנתבע?

בית המשפט התמודד עם שאלת חוקיות התקנת כבלי החשמל באופן המקורי. לשם כך מונה מומחה מטעם בית המשפט אשר חיווה דעתו, כי במועדים הרלוונטיים לבניית הדירה, לא היה בתקינה הנוהגת במשק החשמל כדי למנוע סלילה של מאגדים (בתוכם עוברים כבלי הזנה) ברצפותיהן של דירות מגורים.  לפיכך נקבע, כי התקנת כבלי החשמל כפי שבוצעה בעת הקמת הבניין נעשתה כדין.

יתר על כן, בנוגע לטענת הנתבע בדבר אופן התיקון, קבעה השופטת, כי הסלילה המחודשת במתווה הקיים תאמה את הוראות הדין והתבצעה לבסוף בהסכמת הצדדים.