פטור מאחריות כלפי המזמין

מאת איציק סימון

מדובר בלקוחות משרדנו (לא נציין את שמם מטעמי  חסיון לקוח), חברת בניה המבוטחת באמצעותנו כבר שנים ארוכות. החברה פועלת באופן מאד מסודר בכל הנוגע להתקשרויותיה עם קבלני המשנה שלה ועם ספקיה  כאשר  בכל חוזה עבודה משולב נספח ביטוח מסודר (סעיף ביטוח המגדיר את הדרישות לעניין הביטוח - ואישורי קיום ביטוח)  והחברה מקפידה לקבל מהם אישורי קיום ביטוח חתומים בידי חברות הביטוח שלהם. 

גולת הכותרת: בסעיף הביטוח מוגדר סעיף פטור מאחריות כלפי המזמין  בקשר לנזק שייגרם לרכוש הקבלן.  משמע : ירצה לבטחו בביטוח מקיף כנדרש- אזי יהיה לו ביטוח, יעדיף שלא לבטח- יידע מראש שהמזמין לא יהיה אחראי לנזקים שייגרמו לרכושו באתר.

והנה, כפי שאני טוען תמיד בלהט, חוקי מרפי עובדים שעות נוספות בענף הבניה:
בפרויקט בניה שהחברה ביצעה לפני כשנה, הגיע אחד הקבלנים עם כלי צמ"ה יקר ערך לביצוע עבודה קצרת טווח של מספר ימים בלבד. מישהו שם (מנהל הפרויקט, מנהל העבודה או מי שזה לא יהיה) החליט לעגל פינות ולוותר על חוזה עבודה מסודר ונספח ביטוח.

רצה הגורל (או מרפי) וכלי הצמ"ה היקר שעלותו כמה מיליונים, ניזוק  באופן קשה בשל קיר שהתמוטט עליו בעת ביצוע העבודות.

אז תשאלו- היה לו ביטוח ? מה פתאום.

תשאלו במי הוא רואה אחראי לנזק ?- כמובן: הלקוח שלנו שהזמין ממנו את העבודה.
 
ומה אנו למדים מהאירוע?
כמשתמע- יש כאן נזק, יש כאן תובע  ויש כאן מזמין שיכול היה לחסוך את כל כאבי הראש אילו טרח גם כאן כנוהל קבוע לחתום עם כל קבלן על חוזה עבודה מסודר וכמובן לכלול בו נספח ביטוח ברור.

​