תשובה:

מצב המלחמה שהביא להשבתה של אתרי הבנייה בישראל מקפל בחובו אתגרים רבים. מבחינת חברות הביטוח, מדובר בעניין של "רצון טוב" ותו לא. כל עוד המלחמה עדיין מתנהלת, אין ברירה אלא להמתין ולראות האם חברות הביטוח תהיינה מוכנות לבוא לקראת לקוחותיהן בסוף התקופה ולהאריך את הפוליסות הקבלניות ללא תשלום נוסף.

יש לשים לב לכך שבמסגרת הפוליסה הקבלנית מצב של הפסקת עבודה באתר  הינו בעייתי, שכן הפוליסה מאפשרת בד"כ הפסקה שאיננה עולה על 90 יום.  למעשה, כעבור 90 יום לפוליסה אין נפקות.

אי לכך, במקרה של התארכות הפסקת העבודה מעבר ל-90 יום, יש לפנות לחברת הביטוח בבקשה מיוחדת להחזיק את הכיסוי בתוקף.

במקרה כזה חברת הביטוח מתבקשת לאשר את המשך תוקף הפוליסה ובד"כ תאפשר זאת אגב ביצוע סקר לבחינת תנאי הבטיחות של האתר וקביעת דרישות מיגון ותנאים ספציפיים למקרה  ובכללם - תנאי מיגון.

בזמן שהמלחמה נמשכת וההוראות של הרשויות המקומיות הן ברורות, אין לעצור/להקפיא את ביטוח האתר. זאת מכיוון שגם "אתר בנייה עומד" נושא מטבעו סכנות אינהרנטיות (אף אם לא עובדים בו כרגע).

בכל הנוגע למדינה, קרן הפיצויים הלאומית של מס רכוש אחראית לפצות אתרי בנייה אשר נפגעו מרקטות או טילים. הפיצוי הוא בגין נזקי רכוש, ציוד ומלאי (בהתאם למצב והשווי בטרם הפגיעה). 

תקנות מס רכוש מאפשרות לעסקים ביישובי ספר לקבל גם פיצוי בגין נזקים עקיפים שנגרמו בשל ההשבתה, ובמקרים מסוימים המדינה מרחיבה נקודתית את הזכאות הזו גם ליישובים שאינם "יישובי ספר".

מלחמת חרבות ברזל היא מלחמה "בפריסה ארצית" אשר הסבה לכלל המשק נזקים כבדים. יש לקוות שהמדינה תשכיל לאפשר תביעה בגין נזקים עקיפים גם מחוץ לאזורי הספר בעקבות התארכות, השבתה, העדר כוח אדם וכדומה.

נראה שזו הפעם קיימת סבירות רבה שהמדינה תרחיב את הפיצוי לכלל העסקים במשק לפי קריטריונים שתקבע, שכן שיתוק הפעילות העסקית יוצר קושי משמעותי לכלל המשק.