הקשר בין התחדשות עירונית למלחמת חרבות ברזל
שאלות ותשובות עם ד"ר בני ברוש
מאת: איציק סימון
המלחמה חידדה פעם נוספת את הפערים הבלתי-קיימים בישראל בין העורף לחזית ובכתבה הקצרה הבאה ננסה לשרטט את הקשר החשוב שבין התחדשות עירונית, ממ"דים וביטחון לאומי. גייסנו לטובת העניין את ד"ר בני ברוש - מומחה במיגון ומרצה להנדסת מבנים במחלקה להנדסה אזרחית באוניברסיטת אריאל.
ד"ר ברוש, מהו בעצם הקשר בין התחדשות עירונית למיגון?
"התחדשות עירונית מספקת מענה למיגון לאומי בשני מובנים עיקריים. פעם אחת בהקמת בניינים עם ממ"דים שמחליפים מבנים ישנים, וכפועל יוצא מזה פחות דיירים שמתבססים על מקלטים ציבוריים שרחוקים מהם בתחתית הבניין, על חדרים שנבחרו בתור 'הכי מוגנים שיש' או על חדרי מדרגות. פעם שנייה בעצם העמידות של הבניין בשל חוזקו וגודלו. ככל שהמבנה רובוסטי יותר (*מבנה מאסיבי אשר עמיד למתחים מכניים פיזיים, לחצים ותנאי סביבה קשים), מחוזק יותר לרעידות אדמה וגדול יותר, כך השפעת הראש הקרבי עליו קטנה בהתאמה".
האם בניין שעבר התחדשות עירונית יספוג נזק מופחת מפגיעה ישירה של רקטה או טיל?
"התשובה היא כן באופן חד משמעי. הן לגבי חיזוק והרחבה לפי תמ"א 38/1 והן כשהבניין נהרס ונבנה מחדש כמו בתמ"א 38/2 או פינוי בינוי מלא.
בניינים שעברו התחדשות עירונית הם יציבים יותר משום שהם מחוזקים לרעידות אדמה ועתירים בפירי בטון כמו מגדלי ממ"דים, גרמי מדרגות, מעליות, פירי תשתיות ועוד. במיוחד מבנים שנהרסו והוקמו מחדש. מבנים אלה בד"כ לא נבנים רק לפי התקנים העדכניים לעמידות וחוזק, אלא שהם בד"כ גדולים יותר והפגיעה בהם קטנה בהתאם. התחדשות עירונית מפחיתה את הסיכוי להתמוטטות מלאה, חלקית ואפילו מקומית. לזה יש להוסיף את הממ"דים שמגנים באופן פיסי וישיר על הדיירים ואורחיהם".
איך ההתחדשות העירונית יכולה לעזור לצמצום הפער?
חמישה ימים לאחר פרוץ המלחמה התאחדות הקבלנים בוני הארץ פרסמה שבכ-62% מהדירות בישראל אין ממ"דים[1].
"המחסור בממ"דים בישראל הצטמצם מאוד ב-30 השנים האחרונות אבל הוא עדיין גדול מדי. התחדשות עירונית בכל הרמות והאופנים, מהמבנה הבודד ועד למתחמים ושכונות, יכולה לסייע. במיוחד אם התוכניות להתחדשות יקבלו את התמריצים הנכונים, והיום אנחנו שוב מתוזכרים על הטעם העיקרי לכך - הצלת חיים. מיגון וחיזוק נגד רעידות אדמה יכולים לשנות את הנתונים של התאחדות הקבלנים מקצה לקצה".
האם הממ"דים מחזקים גם את המבנה?
"בוודאי. ברוב המקרים הממ"דים בבניין נבנים זה מעל זה, ויוצרים מעין 'צריח' עוצמתי מבטון. מגדלי הממ"דים מחזקים את המבנה גם ברמה ההנדסית. מדובר במעין צינורות הקשחה סגורים וחזקים. צריחי הבטון יורדים עד ליסודות בקרקע. הם עמידים מאוד לכוחות אופקיים, מצמצמים את התנועה האופקית הכוללת של המבנה ומשפרים משמעותית את יציבותו".
איך מקדמים התחדשות עירונית בפריפריה?
"אין כמעט אדם בישראל שלא מבין היום שמושגים כמו מרכז ופריפריה הם לא רלבנטיים בימי מלחמה. איומי הטילים מכסים גיאוגרפית את כל שטח המדינה ואפילו אילת נמצאת ברשימת בנק המטרות החות'י. גם רעידות אדמה התרחשו לא מכבר באזורינו ואמורות להוות תזכורת רועמת לאסון שעומד לפתחנו.
אני מקווה שלצד המחיר הכבד של המלחמה, תגבר המודעות לשני האיומים האלה. הן ברמה הפרטית – כך שאזרחים יעדיפו במובהק מבנים חזקים עם פתרונות מיגון מודרניים, והן ברמה הלאומית ע"י השקעת כספים מוגברת לעידוד התחדשות עירונית בפריפריה הנדל"נית-כלכלית בה המוטיבציה הפרטית-יזמית עדיין קטנה. כמו שהמדינה פעלה בצדק להסרת חסמים בתוספות מיגון, כך נדרש, באותה מידת בהילות, לשחרר חסמים לחיזוק מבנים ולהתחדשות עירונית.
דרושה כאן יצירתיות. הייתי מציעף למשל, לבחון לעומק פתרונות אשר טרם יושמו. לדוגמה, העברת זכויות הבנייה מהמרכז לפריפריה אף על פי שזהו מרחב תכנוני שונה. למשל, קביעה שחברות קבלניות שיקבלו זכויות בנייה משמעותיות במרכז הכלכלי, תהינה מחויבות לחזק גם מבנים ויחידות דיור בפריפריה ע"פ מפתח שייקבע מראש. כך גם אפשר לחייב את הקבלנים והיזמים שמבצעים התחדשות עירונית במרכז להפקיד סכומים מסוימים בקרן לאומית לחיזוק בפריפריה. זכויות בנייה הן בסופו של היום רווח כלכלי. אולי הגיעה העת שמוסדות התכנון לא יגבילו אותן למרחב התכנוני שבו הן ניתנו.
כלים נוספים שהמדינה יכולה להשתמש בהם הם רגולציה ומיסוי, אשר בשימוש חכם ומושכל עשויים לזרז את תהליכי ההתחדשות בפריפריה ולצמצם את עלויות הבנייה באזורים מועדפים".
מהם, לדעתך, שני החסמים המרכזיים להתחדשות עירונית בישראל?
"החסם העיקרי והמרכזי שאני מתריע עליו מזה שנים הוא מודעות. בימים של מלחמה, כשמיליוני ישראלים מגלים שוב שהמחסור בממ"ד מסכן אותם ואת בני משפחתם, רמת המודעות מזנקת לשמיים. לצערנו הניסיון מלמד שהיא דועכת מהר מאוד כשהתותחים מפסיקים לרעום.
כאן המדינה צריכה להיכנס לתמונה. לצד עידוד כספי ופעילות אסדרתית של ההתחדשות העירונית עם תקציב, תקנות וחקיקה, מוטל על המדינה להוביל מסעות פרסום להגברת מודעות.
המדינה יודעת את העבודה והשיקה לא מעט קמפיינים מוצלחים ומרשימים בעבר כמו 'ישראל מתייבשת' או עידוד החיסונים בקורונה. רעידת אדמה וירי טילים הם איומים מוחשיים. מדינת ישראל חייבת להדריך את אזרחיה איך להתכונן אליהם, כיצד לפעול בשעת חירום ומהי השפעת המבנה באסונות האלה לטוב או לרע.
החסם השני הינו דרך הייסורים הקשה והארוכה להיתרים ואישורים. אמנם נעשו לא מעט שינויים חיוביים בשנים האחרונות, אך הנטל הגדול עדיין מוטל על כתפי רשויות הרישוי ומחלקות ההנדסה המוניציפאליות. המדינה והשלטון המקומי צריכים לשכלול את המחלקות האלה עם טיוב, הגדלת העובדים ותגמול בהתאם. בנפשנו הדבר".
לסיכום, איך היית רוצה לראות בחזונך את ערי ישראל בעשור הקרוב?
"כשמנתחים את הנתונים והמגמות לגבי ההתחדשות העירונית בישראל, ולאור הפערים העצומים בין הרצוי למצוי, ברור לי שלא יהיה ניתן להגיע להתחדשות עירונית כוללת בתוך שנים ספורות בלבד. מצד שני, אם המדינה תשכיל להקשיב לגורמי המקצוע ולנקוט בצעדים אפקטיביים להסרת החסמים, אין לי ספק שנוכל לראות שיפור משמעותי. אם אני אשמור על אופטימיות זעירה, בעוד כעשר שנים מהיום נראה לא רק תנופה של פרויקטים לפינוי בינוי במרכז, אלא גם נוכחות גבוהה של פרויקטים בכל רחבי הארץ".
לצפייה או להורדת הדוח
חסר לך מידע בנושא ביטוח קבלנים או ביטוח עבודות קבלניות?
נשמח לעזור לך
צור קשר - 03-6951414
itzick@simon-ins.co.il -או שלח מייל
או מלא את הטופס ונחזור אליך בהקדם