פיצוי בגין רשלנות מנופאי שגרמה נזק למשאית של קבלן חיצוני

המקרה הנ"ל אמנם התרחש בנמל אשדוד, אך מלמד אותנו כמה דגשים הנכונים גם לאתרי בנייה (בשל מעורבותו ורשלנותו של המנופאי). בראש וראשונה, למרות שמדובר בסכום שאיננו מן הגבוהים (כ-60,000 שקלים), ברור לכל שנזקים לכלים כבדים עלולים להיות גבוהים בהרבה. מה גם שמעבר לתשלום הפיצוי בשורה הסופית, הנתבעת חויבה בהוצאות משפט, וייתכן בהחלט שהוצאותיה היו גבוהות יותר לאור ניהול ההליך המשפטי.

לגופו של עניין, יש להבין את ההיבטים הביטוחיים המורכבים הנוגעים למתח שבין עבודות קבלניות לשימוש בכלי עבודה, מתקנים וציוד מכני הנדסי (צמ"ה). בעיקר יש לדעת כי הפוליסה הקבלנית עלולה להציע למבוטחיה מענה מוגבל בלבד בקרות אירוע.

פרק א' בפוליסה לביטוח עבודות קבלניות (רכוש) מגדיר ביטוח לציוד קל ומתקנים עד תקרה בלבד. בד"כ עד 10% משווי הפרויקט ובשווי של פריט בודד עד 40,000 שקלים. התפיסה לפיה מדובר בביטוח "כל הסיכונים" הכולל גם ביטוח לכלים הנדסיים הינה שגויה (אך לצערנו, רווחת).

​

מה באשר לכלי רכב? יש לבדוק כי כל כלי רכב אשר מגיע לאתר מבוטח היטב בביטוח צד ג'. זאת משום שהפוליסה הקבלנית מחריגה נזקים שנגרמו לרכוש צד שלישי בשל שימוש בכלי רכב. הכיסוי לצד ג' בפוליסה לביטוח עבודות קבלניות בשל שימוש בכלי רכב יהיה אך ורק "מעל גבול האחריות הסטנדרטי של הרכב הפוגע", אשר ברמתו הנמוכה עומד בד"כ על כ-400,000 שקלים.

מבוטח בפוליסה קבלנית חייב להיות מודע למגבלה הזו, ואסור לו לנוח על זרי הדפנה. שומה עליו לפעול באופן אקטיבי לוודא כי כל כלי ההנדסה וכלי הרכב הנכנסים בשער האתר מבוטחים על ידי בעליהם בביטוחים הנדרשים. החל מביטוחי חובה וכלה בביטוחים מקיפים (כולל כמובן ביטוחי צד ג'). רצוי לכלול בהתקשרות עם קבלני משנה סעיף וויתור שיבוב וסעיף פטור המסביר באופן ברור כי בעלי הכלים אחראים לבטחם, וכי אין הישענות על הביטוחים שנרכשו על ידי מזמין העבודה, הקבלן או היזם.