קסדה בראש טוב?

מאת: עו"ד שלומי הדר- ג'ון גבע, הדר ושות' - עורכי דין ומגשרים

הקדמה:

פועל בניין עבד באתר בנייה, חבש קסדה כנדרש ולפתע נפגע מלוח שיש שנפל עליו מגובה רב. מי אחראי בנסיבות אלה לקרות התאונה? האם הקבלן הראשי או הקבלן משנה (המעסיק)?

לאור ריבוי תאונות העבודה המתפרסמות בתקשורת חדשות לבקרים, ראינו לנכון להרחיב בנושא לאור פסק דין אשר ניתן ביום 26.06.22 בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד הדן בשאלת חלוקת האחראיות במקרה של תאונת עבודה.

רקע עובדתי:

התובע הוא יליד 1996, כבן 26. ב-2012, כשהיה כבן 16, עזב את לימודיו והחל לעבוד כדי לסייע לכלכלת משפחתו. ב-2014, כשהיה קטין, עבד כעוזר תפסן בפרויקט בנייה בראשון לציון. התובע וצוותו עבדו בעבודות פיתוח על הקרקע, סביב הבניין, כשבקומות מעל עבדו קבלני משנה אחרים, בין השאר בהדבקת לוחות שיש לחיפוי. לפתע, צנח לוח שיש מן הקומה ה-17 ופגע בתובע בראשו. הקסדה שחבש נופצה והוא נפגע פגיעות גופניות קשות ביותר.

הנתבעת 1 היא יזמית הפרויקט (להלן: "היזם") והתביעה כנגדה נמחקה בהסכמה, שכן נמצא כי מסרה את כל עבודות הבניה לנתבעת 2 (להלן: "הקבלן"), חברה קבלנית אשר הייתה הקבלן הראשי בפרויקט בהתאם לתקנה 6 לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה). הנתבעת 3 (להלן: "המעסיק"), היא מעסיקתו של התובע שעבדה כקבלנית משנה בפרויקט והנתבעת 4, חברת הביטוח היא מבטחת המעסיקה.

התאונה הוכרה על ידי המל"ל כתאונת עבודה וקבעו לתובע נכות צמיתה בשיעור של 73% ונכויות זמניות נוספות, סך תגמוליו צפוי לעמוד על סכום של כ-2 מיל' ₪. הצדדים הגישו חוות דעת רפואית מטעמם אשר כרגיל הציגו פערים משמעותיים מאוד בעניין הערכת הנכות של התובע.

טענות הצדדים:

המחלוקת בין הצדדים היא על האחריות ועל הנזק. הקבלן טוען שהתובע לא זוכר כיצד התרחשה התאונה וכי רק אחרים סיפרו לו מה קרה בפועל. לכן, אין הוא הוכיח כי הייתה התרשלות מצדו. בנסיבות אלה, היה עליו למצוא את קבלן המשנה שעבד בקומות מעלה ולתבוע אותו. למצער, טוען הקבלן כי האחראיות היא על המעסיק שכן עליו מוטלת האחראיות להדרכת העובדים והפיקוח עליהם. לבסוף, טוען הקבלן כי התביעה האישית נבלעת בתגמולי המל"ל וכי גם אלה ששולמו על ידי המל"ל הם מופרזים ושולמו ב"נדיבות".

המעסיק ומבטחתו טוענים כי אין למעסיק כל אחראיות לאירוע שכן מדובר באירוע חיצוני שנגרם על ידי קבלן אחר והמעסיק לא יכול היה למנוע אותו בשום דרך. עוד הם טוענים כי לתובע היה ציוד בטיחות, כולל קסדה וכי עבר הדרכות בטיחות מתאימות לעבודה באתר.

הכרעת בית המשפט בעניין אחריות הצדדים:

אחריות הקבלן הראשי: תקנות הבטיחות בעבודה (בטיחות בבנייה) מטילות את האחראיות לקיומן של הוראות הבטיחות ויישומן על "מבצע הבנייה". תקנה 1 ו-תקנה 6 קובעות, כי מי שמונה כקבלן ראשי הוא מבצע הבניה ו"החובות המוטלות בתקנות אלה על מבצע הבניה מוטלות עליו". העסקתם של קבלני משנה כמו במקרה דנן אינה גורעת מאחריותו הכוללת לביצוע הוראות הבטיחות באתר הבניה.

תכלית תקנה 6 היא לקבוע, כי באתר הבנייה יהיה גורם אחד שיהיה אחראי ליישומן ואכיפתן של הוראות הבטיחות בבנייה. הטעם העיקרי לכך הוא "הגדרת כתובת ברורה האחראית להפרות הבטיחות" (ע"א 1062/15 והבי נ' נזאל). אחריות זו על הקבלן כוללת שורה של הוראות בטיחות שלא הוכח על ידה כי היא אוכפת אותן, ובכלל זה, מינוי מנהל עבודה, נקיטת צעדים להבטחת קיום התקנות ויצירת אמצעי בטיחות למניעת נפילת חפצים, התקנת מחיצה כאשר אדם עובד מתחת לאדם אחר וכן קביעת נהלי עבודה ותיאום בין קבלני המשנה. בנסיבות אלה, בהתאם לראיות המעטות שהוצגו ואלו שלא הוצגו, יש לקבוע שהקבלן התרשל בעניין ההקפדה על הבטיחות במקום העבודה.

אחריות המעסיק:

הוכח, כי המעסיק סיפק לתובע קסדה, ציוד מגן והדרכה על חשיבות הציוד. לטענת הקבלן יש להטיל אחראיות על המעסיק משום שזה התרשל וכי ולא הוכח על ידו שהוא העביר לתובע את מלוא הדרכות הבטיחות כנדרש בדין – דין טענה זו להידחות. אמנם לא הוכח, כי אכן המעסיק הדריך את העובד כנדרש, אולם אין קשר סיבתי בין אי-ההדרכה לבין הנזק שנגרם לעובד. למעסיק לא הייתה כל אפשרות למנוע את התאונה. זאת ועוד, טוען הקבלן כי המעסיק נטל על עצמו אחריות לכל תאונה ונזק ואף התחייב לשפות אותו אם יחויב בגינה. טענות אלה הן במישור החוזי ואינן רלוונטיות לתביעת הנזיקין והשיפוי של התובע. כך, גם פרשנות סבירה של ההסכם בין הצדדים תהיה כי המעסיק יהיה אחראי לנזק שגרמו עובדיו ולא שנגרם לעובדיו על ידי עובדים של מעסיק אחר שפעלו באותו הפרויקט.

אשם תורם:

הקבלן העלה את הטענה, כי יש להטיל אשם תורם על התובע, כמובן שאין לקבל טענות אלו ויובהר למעלה מן הנדרש, כי בהתאם לפסיקתו האחרונה של בית המשפט העליון, בענף הבנייה, המגמה היא להפחית ככל האפשר את האשם התורם של הנפגע (בע"א 7096/19 פלוני נ' יצחק שטרן ושות').

נוכח כל אלו, הקבלן הוא האחראי לקרות התאונה.

נזק ופיצויים:

סך נזקי התובע מהתאונה חושבו על ידי בית המשפט בכ- 4,515,179 ₪. התביעה כנגד הקבלן מתקבלת ונמצא כי בהיותו הקבלן הראשי הוא האחראי לתאונה. התביעה כנגד המעסיק ומבטחתו וכנגד היזמית נדחות שכן לא הוצגו ראיות לאחראיות המעסיק ולא הוכח כי הלה התרשל.

סיכום:

לאור כל האמור לעיל, בית המשפט קבע, כי בכפוף לתקנות הבטיחות בעבודה (בטיחות בבנייה)האחריות בקרות מקרה תאונת עבודה באתר הבנייה מוטלת על הקבלן הראשי ככל וזה אחראי להתרשלות שגרמה לתאונה. זאת ועוד, בכפוף לפסיקתו האחרונה של בית המשפט העליון, בתאונות עבודה בענף הבנייה המגמה היא לצמצם ככל הניתן את האשם התורם המושת על העובד וזאת במטרה שהקבלן הראשי, כבעל הכיס העמוק, יישא באחראיות לבטיחות בפרויקט שאותו הוא מנהל. יש לפיכך לבחון את הכיסוי הביטוחי המתאים למכלול הסיכונים ובשים לב להתפתחות הפסיקה שמרחיבה את האחריות בנזיקין על העובדים בענף הבניה.