בניגוד לעובדים ישראלים או פלשתינאים, עובדים זרים מועסקים אך ורק על ידי תאגידי כוח אדם אשר קיבלו מהמדינה רישיון לעסוק בכך. התאגידים הם אלה שנושאים בשכרם של העובדים ובזכויותיהם הסוציאליות, כולל הפרשות לביטוח לאומי.

עם זאת, כאשר עובד זר נפגע באתר בנייה, יכולה בהחלט להיות מוגשת תביעה כנגד הקבלן וגורמים נוספים. בד"כ בעקבות רשלנות הקשורה לבטיחות, על היבטיה השונים. למשל, אי מתן הדרכות בטיחות כנדרש, אי אספקת ציוד מגן, העדר נוכחות של מנהל עבודה וכדומה.

התביעות יכולות להיות מוגשות הן כתביעות שיבוב של המוסד לביטוח לאומי (אשר ישלם לעובד בתור נפגע עבודה) והן על ידי העובד עצמו בטענות ישירות של אחריות נזיקית לרשלנות.

ביטוח עבודות קבלניות יספק מענה לתביעות האלה מכוח פרק ב', צד שלישי ומכוח פרק ג', חבות מעבידים, שרלבנטי לתביעת העובד כלפי מעסיקו.  זכרו שבדומה לפרקים האחרים של פוליסת הביטוח, גם הפרק של ביטוח צד ג' כולל מספר רב של סייגים וחריגים וניואנסים המבוססים על היכרות עם אתרי הבנייה בישראל מבחינת ריבוי עובדים, ריבוי עובדי קבלן, שינויים שונים באתר הבנייה, סיכונים ידועים (כמו עבודה בגובה) ועוד.

קבלנים ויזמים, שימו לב! על פי החוק והפסיקה בישראל, יש לכם אחריות כלפי העובדים הזרים באתר הבנייה במובן הרחב ביותר, וזאת למרות שאינכם המעסיקים הפורמליים של הפועל הזר. עליכם לוודא שמתקיימות כל הוראות הבטיחות הרלבנטיות בהתאם לפקודת הבטיחות בעבודה ותקנותיה.

האחריות לקיום ההוראות מונחת לפתחו של "מבצע הבנייה". במידה שמדובר בקבלן ראשי, אזי הוא מוגדר בתור "מבצע הבנייה", ובהעדר קבלן ראשי האחריות היא של היזם ("מזמין העבודה").

דוגמאות לתביעות:

· קבלן חויב בתשלום פיצויים בסך כ-280,000 שקלים לעובד זר סיני ולביטוח הלאומי בעקבות נפילה מגובה באתר בנייה. בית המשפט קבע שלא הוכח שהעובד קיבל הדרכת בטיחות בשפתו אך חמור מזה, הסתבר שלא ניתנה לו רתמת בטיחות ואף עובד נוסף לא התלווה אליו לסיוע והשגחה.

· חברה קבלנית חויבה בתשלום פיצויים בסך 550,000 שקלים לעובד זר סיני שנפגע באתר בגלל חפץ כבד שנפל על ראשו מגובה רב.