מאת: עו"ד שלומי הדר- ג'ון גבע, הדר ושות' - עורכי דין ומגשרים

בית המשפט קבע כי על אף שהקבלנים הגיעו להסכמות (שנתן להן תוקף של פסק דין) עם העיריות שיוצב באתר הבנייה מאבטחים חמושים, נוכח אי החוקיות הנגועה בהסכמות בעניין זה יש לבטלן ופועל יוצא מכך גם את פסק הדין.

רקע

ענייננו בעתירה שהגישו מספר חברות בנייה נגד עיריית גבעתיים, עיריית רמת גן ועיריית בת ים (להלן: "העיריות") וכנגד משרד הפנים ומשרד הבינוי והשיכון (להלן: "המדינה"), ובמסגרתה עתרו לבטל את החלטת העיריות מתאריך 23/10/23 האוסרת על פתיחת אתרי הבניה שמצויים בשטחן והפעלת סנקציה על קבלנים שיפעלו בניגוד להחלטה זו, ולהורות לאפשר את פעילות אתרי הבניה.

לאחר דיון בעתירה הצדדים הגיעו להסכמות באשר לתנאים לפיהם יפתחו אתרי הבניה, אשר ניתן להן תוקף של פסק דין. אחד מהתנאים היה שאתרי הבניה יהיו פתוחים בכפוף להצבת מאבטח בפתח האתר, אשר יכול שיהיה גם חמוש. אלא שלשון הסעיף הייתה עמומה וחסרה, ולא ניתנו בה הוראות ספציפיות וברורות בקשר לאישורים הנדרשים מהגורמים הרלוונטיים, ההסמכה הנדרשת לצורך ביצוע התפקיד, סוג רישיון כלי הירייה הנדרש וכו', דבר שהותיר אפשרות למתן פרשנות רחבה.

בפועל, הקבלנים ניצלו את הלקונה לטובתם והציבו כמאבטחים אנשים בעלי רישיון כלי ירייה פרטי, מתוך פרשנות שלהן של פסק הדין, שלא מדובר במעשה הנגוע באי חוקיות.

פסק הדין יצר הד ציבורי ובעקבות האופן בו נקטו הקבלנים, ונוכח פניה של המשרד לביטחון לאומי ומשטרת ישראל למדינה, המדינה הגישה בקשת הבהרה (ההליך דנא- עת"מ 37148-10-23) ובמסגרתה בית המשפט התבקש להבהיר כי הצבת מאבטח חמוש מחייבת קבלת אישור מהמשרד לביטחון לאומי וכלל האישורים הנדרשים על פי דין ובהתאם לדין הקיים לא ניתן ואין זה חוקי להציב בכניסה לאתר הבניה אדם בעל רישיון לכלי יריה פרטי לצורך אבטחת האתר. בדיון, העותרות הבהירו שהן משאירות את ההחלטה לגבי אי החוקיות לשיקול דעת בית המשפט ושאם בית המשפט יקבע שיש אי חוקיות בהסכמה הן יפעלו בכפוף לכך.