דו"ח מינהל הבטיחות מינואר 2023 : תקציר וכמה מסקנות

מאת: עומרי ניסני, מהנדס אזרחי, סוכן ביטוח מורשה

מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד העבודה (להלן: "מינהל הבטיחות" או "המינהל") פרסם בחודש ינואר האחרון (2023) ממצאים ממחקר מקיף וחשוב על רגולציה, פיקוח ואכיפה בנושאי בטיחות בעבודה, בין השנים 2016-2022.

כסוכנות ביטוח שעוסקת בביטוחי בנייה מזה כ-35 שנה, ופועלת לא רק במישור המקצועי אלא גם בחינוך שוק והגברת מודעות, ראינו לנכון לסקור את המסמך. זאת במטרה להציג לפניכם בקצרה כמה מעיקרי הדברים העולים ממנו, במיוחד בהקשר של ענף הבנייה ובטיחות עובדיו.

בסקירה הקצרה הבאה נשקף מתוך הדו"ח מגמות בהיקף תאונות העבודה בישראל, נבחן עד כמה פעילות האכיפה של המדינה הינה אפקטיבית, נעסוק בסיבות המוות המרכזיות בתאונות הקטלניות, נתייחס לשיעור העובדים הזרים והפלשתינאים במצבת הנפגעים/ההרוגים ועוד.

לפני הכל, נקודה חיובית: בטרם נתחיל עם היבטים שליליים, ראוי לציין כמה מגמות של שיפור שעלו מן הדו"ח, ואשר לפי מינהל הבטיחות התחדדו בשנים 2020-2022. הבולטות שבהן הן ירידה מתמשכת ועקבית בהיקף תאונות העבודה (הקטלניות והלא-קטלניות). מגמה שחלה ביתר שאת בענף הבנייה ואשר הקפיצה את הדירוג של ישראל בתחום לעומת מדינות אירופאיות. כך גם נראה שהמדינה הפנימה את המחויבות שחלה עליה לדאוג לעובדים בכלל ולעובדי הבניין בפרט, והדברים באים לידי ביטוי בהגברת האכיפה והפיקוח.

(במאמר מוסגר נציין שיש הטוענים שהנתונים שמוצגים ע"י מינהל הבטיחות – מוטים לטובה במטרה להציג תמונה טובה יותר של הנתונים. אנו לא ניכנס לוויכוח זה ונסקור כאן את הדו"ח כלשונו).

פיקוח ואכיפה אפקטיביים

גורמים רבים במשק מוציאים לא פעם קול קורא להגברת האכיפה בבטיחות בעבודה. זאת מתוך תפיסה שרואה בהידוק הפיקוח ככלי יעיל לשיפור בטיחות העובדים. בהקשר זה, דו"ח מינהל הבטיחות מציג תמונה מעט מעודדת.

מהדו"ח עולה שמינהל הבטיחות מגביר כל הזמן את היקף פעולות הפיקוח והאכיפה, ובמיוחד בענף הבנייה. כך, למשל, בשנת 2022 לבדה נעשו פעולות אכיפה ביותר מ-16,000 אתרי בנייה פעילים.

במקביל נרשמה עלייה של עשרות אחוזים במספר תיקי החקירה הפליליים שנפתחו בגין בטיחות בעבודה. 17 תיקי חקירה פליליים שנפתחו ב-2022, לעומת 9 בלבד ב-2020 ורק שניים ב-2019.

לפי הדו"ח, היחידות החוקרות מקיימות שיתופי פעולה הדוקים עם מומחים מקצועיים ונמצאות בקשר רציף מול רשם הקבלנים לטובת הטלת סנקציות משמעותיות על קבלנים. רוצה לומר, בטיחות העובדים איננה נדחקת לקרן זווית אלא מקבלת את הזרקור הראוי.

היקף התשלומים לנפגעים עולה ועובדים זרים ופלשתינאים נפגעים יותר

אולם לצד המגמות הללו, אשר אין ספק שהן מצביעות על כיוון חיובי, הדרך לארץ המובטחת עודנה רחוקה. רחוקה מאד. ניתוח היקף התשלומים שהמוסד לביטוח לאומי (המל"ל) מעביר לנפגעי עבודה ובני משפחותיהם מראה שמדובר בסכום של יותר מ-6 מיליארד שקלים בשנה.

מינהל הבטיחות התייחס בדו"ח לאתגר ההיפגעות של העובדים הזרים והפלשתינאים, אשר הם כוח האדם העיקרי שעליו נשען ענף הבנייה. בין השנים 2016 ל-2022 חלה עלייה של כ-17% במספר העובדים שאינם תושבי ישראל שנפגעו בתאונות עבודה (לעומת ירידה של כ-11% במספר העובדים הישראלים שנפגעו באותה התקופה).

היכן העובדים נפגעים? המספרים הם מובהקים והמקום המסוכן ביותר לעובד נותר לצערנו מקום העבודה. כ-75.2% מהעובדים נפגעים במקום העבודה (כ-10% מהם בתאונות דרכים בעבודה) והיתר בדרך לעבודה או ממנה.

זרקור על ענף הבניין

היות שענף הבנייה הוא המסוכן ביותר מענפי התעסוקה בישראל, הדו"ח הקדיש לו פרק שלם וייחודי. כבר בתחילת הדברים נאמר שבד בבד עם העלייה במספר התחלות הבנייה (הן לפי יח"ד והן לפי מ"ר), חלה עלייה במספר ימי אי הכושר בענף לעומת ענפים אחרים.

נקודת האור בעניין זה היא שגם בענף הבנייה הולך ופוחת מספר התאונות עם השנים. ייתכן בהחלט שבזכות השילוב שבין הגברת מודעות להגברת אכיפה ופיקוח.

בשנת 2022 חלה ירידה של כ-28% במספר העובדים שנהרגו באתרי הבנייה בישראל לעומת 2021, וירידה של כ-43% בהשוואה ל-2019. עם זאת, כ-46% מהעובדים בישראל שנהרגים בתאונות עבודה מגיעים מענף הבניין.

נפילה מגובה –הגורם הקטלני ביותר: גם בשנת 2022 נפילה מגובה היא סיבת המוות הקטלנית ביותר באתרי הבנייה בישראל, ושכיחותה עומדת על כ-52%. כלומר, אחד מכל שני עובדים שנהרגים באתר בנייה נפגע מנפילה מגובה. גורם המוות השני בשכיחותו הוא "מכה מעצם נע כתוצאה מנפילתו מגובה או מפגיעתו במישור".

האם קבלנים גדולים נזהרים פחות? לצערנו, ממש לא. יותר ממחצית מתאונות העבודה הקשות והקטלניות מתרחשות דווקא באתרי הבנייה שמופעלים על ידי החברות המובילות, הגדולות והמסודרות ביותר בארץ. חברות עתירות משאבים אשר בהחלט יכולות וצריכות (שלא נאמר, חייבות כבר מאתמול) להגדיל משמעותית את תקציבי הבטיחות שלהן. כ-52% מהתאונות הקטלניות מתרחשות באתרי קבלנים בעלי סיווג ג/5 (הגבוה ביותר).

כמה רישיונות נשללים ומהם הערים המסוכנות ביותר?

כידוע, וכפי שאנחנו מזכירים פעם אחר פעם, החברות הקבלניות הן האחראיות הראשיות והמרכזיות, על פי חוק, לבטיחות העובדים באתרים. דו"ח המינהל מראה שלפחות אחת לחודש בממוצע נשלחת חברה קבלנית לדיונים בנושאי בטיחות מול רשם הקבלנים.

ההחלטה השכיחה ביותר שמתקבלת בדיונים הללו, בכ-23% מהמקרים, היא "התליית רישיון על תנאי ל-3 שנים בתוספת קנס כספי". מאז 2017, רק שש פעמים רשם הקבלנים שלל בפועל את רישיון הקבלן לתקופה מוגבלת, ורק חמש פעמים התקבלה החלטה לבטל כליל את רישיון החברה. כלומר, ברוב המכריע של הדיונים, העונש לא כולל סנקציה בפועלעל הרישיון.

סנקציה נוספת שיכולה להיות מוטלת על הקבלן היא צו להפסקת עבודות. מבחינה גיאוגרפית, לפי הדו"ח, אתרי הבנייה בירושלים ובבני ברק מקבלים הכי הרבה צווים להפסקת עבודה. אחריהם בחמישיה הראשונה נמצאים האתרים בחיפה, תל אביב וראשון לציון.

לסיכום,

דו"ח מינהל הבטיחות במשרד העבודה מציג שני פנים לנושא הבטיחות, האסדרה והפיקוח לגבי תאונות העבודה בישראל. הן ברמה הכללית והן עם התייחסות ספציפית לענף הבנייה הנחשב למסוכן מכל.

מצד אחד אי אפשר להתעלם מהמספרים החיוביים ובראשם הירידה בהיקף התאונות הקטלניות והלא-קטלניות. מאידך, ברור שהמלאכה עוד רבה ומורכבת. בהקשר של ענף הבנייה, ישראל לא יכולה להרשות עצמה להיות מקום שבו כמעט בכל שבוע אנחנו שומעים על עוד עובד שנפגע או עוד פועל שנפל. מעבר לאובדן החיים, מדובר בנושאים כלכליים שמשפיעים על המשק כולו.

קישור לדו"ח המלא