"ענף בסיכון גבוה"
מאת: שלומי הדר, עו"ד ג'ון גבע הדר ושות' עורכי דין ומגשרים
שנת 2019 מתקרבת לסיומה, וכעת ניתן לומר בפה מלא כי זוהי הייתה שנה קשה מאוד בענף הבנייה בתחום הסיכונים. הנתונים מדאיגים; נכון לתחילת נובמבר ועל פי שורת פרסומים, 42 בני אדם נהרגו עד כה באתרי הבנייה ועוד 168 בני אדם נפצעו באורך בינוני עד קשה.
יש לציין, כי בשנים האחרונות נפגעו גם עוברי אורח מליקויים בטיחותיים באתרי בנייה ואף קיפחו את חייהם. אי לכך, המלחמה בתאונות העבודה הפכה לנחלת הכלל ולא רק נחלתם של אותם הפועלים העובדים באתרי הבנייה.
זאת ועוד, נראה, כי המודעות למצב באתרי הבנייה עולה גם בקרב אוכלוסייה שאינה קשורה באופן ישיר לעבודה באתרי הבנייה שכן, בשנים האחרונות עלה היקף הסיקור התקשורתי בעניין תאונות העבודה והליקויים הבטיחותיים באתרי הבנייה.
בנוסף, כדי להעלות את המודעות לנושא בקרב האזרחים ואף לרתום למאבק בתאונות העבודה את כלל האוכלוסייה, פתח המוסד לבטיחות וגהות בקמפיין "זעקת משפחות הרוגי תאונות עבודה". מטרת הקמפיין לרתום את הציבור הרחב למאבק בתאונות העבודה. במסגרת הקמפיין, עומד המוקד הלאומי "קו החיים", אשר בו ניתן לדווח בכל עת על מפגע בטיחותי באתרי הבנייה.
כבר במאי השנה, דיווח אזרח על סכנה הנשקפת לעובדים באתר בניה בשכונת קטמון בירושלים, באמצעות שירות "קו החיים". בעקבות כך, הוזעקו למקום מפקחים של המשרד לבטיחות וגהות.
45 אתרי בנייה נסגרו בשל צווים שיצאו בעקבות תלונות של אזרחים ואף ניתנו קנסות.
צעד נוסף במלחמה נגד התאונות בענף הבנייה נעשה אף על ידי החשב הכללי במשרד האוצר, אשר הוסיף קריטריונים למאגר הקבלנים הממשלתי, לפיהם קבלן מוכר שניתנו לו שני צווי הפסקת עבודה בעקבות ליקויי בטיחות חמורים או שנהרגו או שנפצעו בהם קשה עובדים, יושעו ממאגר הקבלנים הממשלתי לשנה. כמו כן, במהלך תקופת ההשעיה, הקבלן לא יורשה לבצע עבודות הנדסה בנאיות או לחתום על חוזי ביצוע.
לסוגיית הרישיון עשויה להיות כמובן גם השפעה על כיסויים ביטוחיים של יזמים וקבלנים.
ללא ספק, תאונות העבודה גובות מחירים גבוהים ברמה החברתית, משפחות משלמות מחיר כבד על אובדן יקיריהם, וכל אחד עלול להיות הקורבן הבא. הדבר משפיע גם בפן הכלכלי, שכן בכל שנה המדינה משלמת סכומים נכבדים כגמלאות לנפגעי עבודה.
לא למותר לציין, כי חברת בניה שאין לה כיסוי ביטוחי הולם גם חושפת את בעלי מניותיה לתביעות אישיות וזאת מעבר להליכים פליליים.
על כן, השאלה הנובעת מהמצב הקיים היא, מהי הדרך האפקטיבית והמתאימה ביותר למלחמה נגד תאונות העבודה בענף הבנייה ולצמצום החשיפה של קבלנים?
האם הרתעה על ידי הליך משפטי, מעצרים, סנקציות והגשת כתבי אישום? או דווקא אכיפה עדיפה על ידי הוצאת צווי סגירה ופיקוח באתרים? האם בהסברה או ברגולציה? נראה שהתשובה לכך, היא שילוב של כל הכלים הנ"ל בתוספת העלאת מודעות חברתית לנושא.
במישור המשפטי ועל פי הפרסומים נכנסו לתמונה יחידות כמו להב 433 שהביאו למעצרים בענף הבניה שגרמו להרתעה, אך יש סכנה שהליכים מסוג זה וגם סנקציות יהיו לא מידתיות ולא יביאו בחשבון את המורכבות הרבה שיש בענף שמרגע תקיעת היתד על הקרקע חשוף לסיכונים שאת חלקם יש קושי לצפות.
במישור הכספי, כמובן שכיסוי ביטוחי הולם יכול להקל על המצב, אך כדי להתמודד עם החשש מסנקציות פליליות וכדי לצמצם את הסיכון להתרחשות מקרי ביטוח (ובאופן זה ייקור הפרמיות או קושי באיתור חברה שתסכים לבטח), יש מקום לאמץ גישות שננקטו בענפי משפטי אחרים המציעות רגולציה פנימית ופרטית שייצר לעצמו כל גוף בתחום; עריכת ביקורות פרטיות יזומות; בניית נהלים וחשיבה עסקית שמהיסודות שלה רואה לנגד עיניה את נושא הבטיחות בעבודה כחלק אינהרנטי ובלתי נפרד מה- DNA של החברה וזאת כתנאי להצלחתה, למקצועיותה ולהישרדותה והישרדות מנהליה ובעליה בענף.
מעצרים של בעלי חברות בניה יש בהם כאמור ליצור הרתעה, אך הרתעה ללא פתרונות דומה לאיסור כניסת רכבים למרכז הארץ ללא פתרונות תחבורה חלופיים.
סוף דבר, נראה כי בשנים האחרונות עולה המודעות בציבור ובקרב גופים ממשלתיים לגבי הצורך לטפל בנושא הבטיחות בעבודה ביד קשה ודווקא משום כך, זה המקום לשנס מותניים ולהאיץ תהליכים שיעמידו את הבטיחות בעבודה וניהול הסיכונים בענף הבניה במרכז.