משולחנם של ג'ון גבע, הדר - עורכי דין
סדקת? שילמת!
מאת: שלומי הדר, עו"ד – ג'ון גבע, הדר ושות' עו"ד
לאחרונה, דן בית המשפט המחוזי בחיפה בתביעה שהוגשה על ידי בני זוג, בטענה, כי כשל תכנוני הוביל לליקויי בנייה חמורים בביתם, בית חד-דירתי בן שתי קומות ביישוב שורשים. הבית נבנה בשיטת "בנה ביתך" על פי היתר בנייה שהתקבל מהוועדה המקומית לתכנון ובניה. התובע היה היזם של הפרויקט, ולצורך כך שכר את שירותיהם של מפקח, מהנדס שיתכנן את הקונסטרוקציה, קבלן שלד שיבנה את השלד, חשמלאי ואינסטלטור. התביעה הוגשה כנגד הנדסאי הבניין שתכנן את שלד הבית, וכנגד חברת ההנדסה אשר מעסיקה את הנדסאי הבניין וגם מנוהלת על ידו.
התובעים טענו, כי הנדסאי הבניין התרשל בתכנון יסודות השלד של הבית, באופן שבו תכנן כלונסאות קצרים ביחס לסוג הקרקע עליו נבנה בית המגורים, וכתוצאה מכך נוצר כשל במבנה, שהוביל לסדקים, באופן המחייב את הריסתו ובנייתו מחדש, ולפיכך ביקשו לחייב את הנתבעים בסכום של כ- 2.7 מיליון ₪.
הנתבעים הכחישו את טענות התובעים, וטענו, כי הסדקים שנצפו אינם ביסודות המבנה, אלא רובם ככולם במחיצות הפנים של המבנה ונגרמו כתוצאה מביצוע עבודות על ידי צדדים שלישיים. על כן, הוגשו הודעות צד שלישי כנגד מפקח הבנייה מטעם התובעים, קבלן השלד, האדריכלית שתכננה את הבית, החשמלאי אשר ביצע את עבודות החשמל בבית וגם כנגד התובעים עצמם, בהיותם מבצעי הבנייה, מזמיני העבודה, וכקבלנים ראשיים. כנגד המפקח טענו הנתבעים שלא הודיע שיש צורך בחוות דעת יועץ קרקע לבחינת עומק הכלונסאות ולא העיר על אופן ביצוע העבודות בעניין אופן תכנון השלד.
עוד טענו הנתבעים, כי סדקים בקירות המבנה אינם מעידים על סכנה ליציבות המבנה, אלא הם רק "פגם אסתטי" ונובעים משינויי טמפרטורה, לחות והתנהגות תרמית שונה בהתכווצות והתפשטות של הבלוקים לעומת הבטון, ולעיתים גם בינם לבין עצמם. הנתבעים אף טענו לא נמצא כל סיכון במבנה המחייב הריסתו ובנייתו מחדש. הנתבעים הוסיפו וטענו כי התובע, אשר שימש כיזם וקבלן ראשי שאחראי לקיים פיקוח מלא וביקורת על הביצוע, בחר להעסיק כקבלן לביצוע עבודות השלד קבלן שאינו קבלן רשום, ונתן את הסכמתו לחפירת השכנים מתחת לגובה מפלס כניסה.
טענותיהם של הנתבעים הועלו בלא שנתמכו בחוות דעת מומחה מטעמם. לעומת זאת, מומחה מטעם בית המשפט חווה את דעתו שבבית התובעים קיימים סדקים קונסטרוקטיביים, הן במעטפת החיצונית של המבנה והן במעטפת הפנימית, במחיצות. לשיטתו של המומחה, הכלונסאות הקצרים הם שגרמו להיווצרות הסדקים בבית התובעים, כתוצאה משקיעת הבדליות בין הכלונסאות, וכתוצאה מתפיחה בקרקע והתרוממות הכלונסאות בכל חלקי הבניין. המומחה הציע שני פתרונות לטיפול במבנה, הראשון הוא חיזוק הבית, תיקון הכולל פירוק חלקי של קירות הבניין, פירוק כל גגות הרעפים, דריכת קירות הבניין ויישורם במקומות שהייתה נטייה בקירות והרכבת כל האלמנטים שפורקו לצורך החיזוק, ואילו השני הוא הריסת הבית ובנייתו מחדש. עלויות התיקון בגין האפשרות השנייה הועמדו על ידי המומחה בסך כ- 2.1 מש"ח.
השופט ד"ר מנחם רניאל הכריע, כי קיימת חובת זהירות מושגית של הנתבעים (הנדסאי הבניה וחברת ההנדסה) להבטיח כלפי התובעים את תקינות עבודות התכנון, וכן כי בעל מקצוע נושא בחובת זהירות כלפי כל אלה שלפי הידוע לו עלולים להיפגע מפעולותיו המקצועיות. על פי הוראות תקן 940, אשר דן בביצוע ובפיקוח על ביסוס מבנים ועבודות גאוטכניות אחרות בהנדסה אזרחית, היה על הנדסאי הבניין, כמתכנן השלד, לבצע חקירת קרקע באמצעות סקר קרקע וקידוחי ניסיון, על מנת לקבוע את עומק היסודות, לקבל חוות דעת מיועץ קרקע בטרם תכנון השלד ולבצע בדיקה של הקרקע כדי לקבוע את עומק הכלונסאות הנדרש. בנסיבות העניין, הנדסאי הבניין ביצע את התכנון הקונסטרוקטיבי בלא שהיה בידו מידע בדוק כלשהו בדבר הקרקע, אלא הערכה שלו בלבד לפי המצב בשטח. עוד הכריע כי הנדסאי הבניין פעל בניגוד להוראות התקן, על פיהן היה עליו לתכנן יסודות באורך של כ-10 מטרים לפחות. עוד קבע, כי החישובים הסטטיים שהכין לא הכילו נתונים בדבר היסודות, והכלונסאות שתכנן בעומק של 8 מטרים לא התאימו לדרישות התקן לפי סוג הקרקע. בכך הפר את חובתו כמתכנן השלד, הפרה שגרמה לסדקים ולנזקי התובעים.
בית המשפט דחה את טענת הנתבעים לפיה מאחר שלא נקבע על ידי מומחה בית המשפט שמדובר במבנה מסוכן שעלול להתמוטט, על התובעים להסתפק בחלופה של חיזוק ושיקום הבית, וקבע, כי החלופה של שיקום על ידי דריכה, המותירה את אותן היסודות ומתקנת את הבית "טלאי על טלאי", אינה מעמידה את התובעים במצב שבו היו צריכים להימצא אילו נעשה התכנון כראוי, ועל כן הפתרון הנכון הוא הריסת הבית ובנייתו מחדש על פי תכנון נכון בהתחשב בתנאי הקרקע.
על כן, בית המשפט קיבל את התביעה, והכריע שהנדסאי הבניין ומעסיקתו חברת ההנדסה ישלמו לתובעת סך של 2,562,300 ₪ (התובע נפטר בטרם ניתן פסק הדין), ועוד נזקים נלווים בסך 192,000 ₪. בנוסף, נקבע כי הנתבעים ישלמו לתובעים אגרת המשפט, הוצאות מומחים מטעמם ומומחה מטעם בית המשפט, ועוד שכ"ט עו"ד בסך 93,600 ₪.
בית המשפט דחה את ההודעות לצדדים שלישיים שהוגשו על ידי הנתבעים. עוד נקבע, כי אין להטיל על התובעים אשם תורם, לא בשל העובדה כי בבניית ביתם הועסק קבלן שלד שאינו רשום, ולא בשל העבודות במגרשי השכנים, וזאת מאחר שהנדסאי הבניין הוא הקבלן האחראי לביצוע השלד, ואילו קבלן השלד עבד תחת חסותו, מה גם שלא הוכח קשר סיבתי בין העובדה שקבלן השלד אינו קבלן רשום לבין הסדקים והנזקים שנגרמו לתובעים. בית המשפט גם קיבל את דעתו של המומחה מטעם בית המשפט לפיה חפירת השכנים לא גרמה לסדקים בבית התובעים, ואין לה השלכה על אחריות הנתבעים לסדקים.
הנה כי כן, מדובר במקרה מובהק שבו בהתאם לממצאים בפסק הדין, רשלנות מקצועית בתהליך הבניה הביאה לנזקים העולים על התמורה שקיבל בעל המקצוע בגין עבודתו, מה שמחייב בעלי מקצוע לתת דעתם מבעוד מועד לכיסוי ביטוחי הולם שייתן מענה למקרים מסוג זה כדי לא לצאת נפסדים במקרה של רשלנות וזאת לצד החשיבות להימנע משיטת ה"סמוך" בפרויקטים מרובי בעלי מקצוע, תחת הנחה שניתן יהיה לגלגל אחריות על אחרים במקרה הצורך.